עמי שרוןרופאים מהדסה וחוקרים מהאוני' העברית הצילו את רגלו של מטופל מקטיעה כשטיפל בפעם הראשונה בישראל באמצעות בקטריופאג'ים בחולה המועמד לכריתת רגל עקב זיהום עמיד לכל סוגי האנטיביוטיקה
בבית החולים הדסה עין כרם מתאושש מטיפול ייחודי טארק כשאן בן ה-42, לאחר שרופאי בית החולים בשיתוף עם חוקרים מהאוני' העברית הצילו את רגלו מקטיעה ודאית, בטיפול על ידי וירוסים – הנקראים פאג'ים, אשר הוזרקו לגופו ותקפו את הזיהום באופן ישיר. לאחר מספר שבועות של טיפול, המטופל עומד על רגליו והרגל ניצלה.
בעשורים האחרונים הולכת ומתגברת התופעה המטרידה והמדאיגה של עלייה בזיהומים על ידי חיידקים עמידים לכלל האנטיביוטיקות הקיימות, והרופאים נותרים חסרי אונים כנגדם.
אחד הפתרונות המבטיחים היום לבעיה זו הוא השימוש בבקטריופאג'ים (פאג'ים בקיצור), וירוסים התוקפים ביעילות ובדיוק רב את חיידקי המטרה שלהם בלבד, ובניגוד לאנטיביוטיקות אינם גורמים לפגיעה בכלל החיידקים ה"טובים" בגופנו (המיקרוביום). יתרון משמעותי נוסף של הפאג'ים על פני האנטיביוטיקות הוא שבהיותם אלמנטים גנטיים ניתן לשנות אותם ולשפר אותם, כך שגם אם מתפתח חיידק עמיד כנגדם זהו לא סוף הסיפור, ובידי החוקרים כלים רבים להמשך הטיפול. הטיפול בפאג'ים מהווה חלק מהפילוסופיה של ה"רפואה המותאמת אישית" הגורסת שאת הטיפול צריך להתאים לחולה באופן אישי ומדויק.
עד לשנים האחרונות ניתן היה לקבל טיפול בפאג'ים רק במקומות בודדים במזרח אירופה בצורה לא מבוקרת אולם כעת בעקבות מספר טיפולים מוצלחים בארה"ב תחת רגולציה מערבית, מביעות רשויות הרפואה וגופי מחקר ברחבי העולם עניין רב בטיפול זה.
בישראל, החליט צוות ברשותם של פרופ' רן ניר פז מהמחלקה למחלות זיהומיות בהדסה עין כרם ושל ד"ר רונן חזן, מיקרוביולוג וראש המעבדה לריפוי פאג'י בפקולטה לרפואת שיניים של האוניברסיטה העברית, ליישם את הטיפול בפאג'ים כאן. בנוסף להם כולל הצוות את מנהל המחלקה למחלות זיהומיות בהדסה, פרופ' אלון מוזס, ד"ר שונית קופנהגן-גלזר ותלמידי המחקר סיון אלקלעי-אורן, לירון כאליפה ודניאל גלמן.
לאחר שהצוות ביצע מחקר נרחב בשנים האחרונות שכלל בידודי פאג'ים חדשים וטיפולים מוצלחים במודלים במבחנה במעבדה ובחיות הוחלט להתקדם לטיפול בבני אדם. לשם כך יצר הצוות קשר עם הקבוצה האמריקאית שטיפלה עד כה במספר חולים ברשותו של פרופ' רוברט סקולי מאוניברסיטת קליפורניה’ מיקרוביולוגים מהצי האמריקאי ואנשי חברת אדפטיב-פייג' בבקשה לייעוץ. האמריקאים נענו ברצון ואף שלחו את הפאג'ים לטיפולים הראשונים.
החולה שנבחר לטיפול הראשון סבל מפצע ברגלו שהזדהם בחיידק אצטינובקטר באומני עמיד לכל האנטיביוטיקות שהביא לכך שבמידה והטיפול הנוכחי ייכשל ייאלצו הרופאים לכרות את רגלו של החולה על מנת שהחיידק לא יעבור לגופו ויסכן את חייו.
החולה טופל במחלקה האורטופדית של בית החולים הדסה תחת השגחתו של ד"ר יורם וייל ותוך מספר ימים נסגר הפצע והראה החלמה מרשימה עד כדי כך שהחולה עמד על רגליו ויצא לביתו לחגוג את עיד אל פיטר. במקביל לטיפולים, נוטר החולה ונבדק קצב הכחדת החיידק המדבק והשינויים שעבר. "בעתיד במידה ויתפתחו חיידקים עמידים", אומרים ד"ר חזן ופרופ' ניר-פז, "אנו מתכוונים לפתח פאג'ים שיהיו יעילים ספציפית כנגדם ולאחר מכן נגיב שוב ושוב לכל התפתחות של עמידות. כך, במשחק שחמט אבולוציוני נננחית לבסוף מט על החיידק המדבק, דבר שהוא בלתי אפשרי בשימוש באנטיביוטיקות הקונוונציונאליות".
הטיפול בפאג'ים מהווה כיום מהפכה ותקווה גדולה במלחמה של האנושות במחלות הנגרמות על ידי חיידקים עמידים וכעת ישראל משתייכת למועדון האקסקלוסיבי של המדינות המשתמשות בו.
