עמי שרוןאישה בשנות השלושים לחייה ביקשה לעבור הליך מילוי שפתיים. בתום הטיפול ולאחר שהנפיחות ירדה, היא גילתה שהתוצאה רחוקה מלהיות נעימה למראה – השפתיים היו נפוחות באופן בלתי פרופורציונאלי ואף העיבו על איכות האכילה והדיבור.
האישה ניגשה למשפט ואכן נמצא שהמקרה עונה על ההגדרה של "רשלנות רפואית", וזאת כי למרות שהתובעת ביקשה שפתיים מלאות, היא לרגע לא ייחלה לתוצאה מוזרה ומעיקה. אי לכך בית המשפט קבע שעל הנתבעת היה להזהיר מפני תוצאה לא טבעית – משמע הנתבעת הפרה את חובת הזהירות שהייתה מצופה ממנה, ועל כן בית המשפט פסק לטובת הנתבעת פיצוי בסך 28 אלף ש"ח.
מה זה רשלנות רפואית
בעת שחושדים במקרה של רשלנות רפואית, ראשית יש לבחון שהמקרה עונה על ההגדרה. כולנו ניגשים לשירותי רפואה כאלו או אחרים, אך בעוד שרבים מאתנו ממשיכים בשגרה, הרי שלא מעט מגלים שהמציאות הרגילה השתנתה, וזאת כי בזמן שהם סמכו בעיניים עצומות על הגוף הרפואי, הוא הסב להם נזק, גם אם מבלי להתכוון. כאשר נתקלים במצב שכזה הסבירות שמדובר ברשלנות רפואית מאוד גבוהה. אם נעצור לבחון את ההגדרה, נמצא שרשלנות רפואית עוסקת במתן שירות רפואי מבלי שננקטה מידת הזהירות הסבירה, וכתוצאה מכך המטופל סובל מנזק, נזק שעשוי היה להימנע לו הגורם המטפל היה נוהג אחרת.
מתי צריך לתבוע?
לאנשים יש נטייה לדחות משימות לרגע האחרון, במיוחד כשמדובר בהתנהלות מול המערכות השונות. כאן נציין שבאופן עקרוני ניתן לתבוע תביעת רשלנות רפואית עד כ7 שנים מהאירוע שהוביל לנזק הרפואי, אך אם מדובר בקטין, הרי ששבע השנים נספרות רק לאחר שלצעיר ימלאו 18 שנה. האם לחכות? כאשר מתעורר חשד לרשלנות רפואית רצוי לפעול כמה שיותר מהר, וזאת כי כך ניתן להשיג כמה שיותר מסמכים, לתעד מצבים גופניים וכדומה. עם זאת, לפני שממהרים לתבוע יש להציף את שלושת השאלות הבאות:
- האם המקרה אכן עונה על ההגדרה? על שאלה זו רק שיתוף פעולה בין עו"ד שמגיע מהתחום לצד רופא שמתמחה בנישה הרפואית יכול לספק את התשובה, וזאת כי לא מעט מקרים עשויים להיתפס כרשלנות רפואית, אך בפועל להוות התנהלות סטנדרטית.
- האם הרשלנות הרפואית הובילה לנזק ממשי? לא מעט מקרים עונים על ההגדרה, אך חומרת הנזק אינה מצדיקה יציאה למשפט, וזאת כי סכום הפיצוי אינו עתיד לכסות את סך עלויות המשפט.
- האם קיים (וניתן להוכיח) קשר סיבתי בין הנזק הנגרם לבין הרשלנות הרפואית? מקרים רבים נדמים כמובהקים, אך בסופו של יום קשה להוכיח את הקשר הסיבתי שבין השניים.
סוגי רשלנות רפואית
יש מגוון סוגים של רשלנות רפואית. רוב הסוגים מתמקדים בהפרת חובת הזהירות, בבחירה מוטעית של ההליך הרפואי, באבחון מוטעה, באופי המעקב אחר הטיפול, בקשר של שתיקה מצד הרופאים ובחוסר שקיפות בכל הנוגע להליך הרפואי. כמו כן, כאשר רופא אינו נוקט בהליכים סטנדרטים שמצופים ממנו, כאשר רופא אינו מעביר למטופל את סך המידע אודות ההליך/האלטרנטיבות/ הסיכונים/ הסיכויים, או כאשר רופא אינו מעביר את המידע המלא לגורמים הרצויים, הרי שגם אז מדובר ברשלנות רפואית.
פיצויים ברשלנות רפואית
רגע לפני שנדון בגובה הפיצויים, נציין שגם יש הוצאות: אגרות בית משפט ומימון דעת רופא מומחה. מה עוד? לרגע אין לשכוח שנהוג לגזור מהסכום הכולל אחוזי תשלום לעורך הדין. מכאן לפני שיוצאים למשפט, יש לחזות באופן מקצועי את סך הפיצוי (לאחר קיזוז) ומנקודה זו להכריע כדאיות. שנעבור לשורה התחתונה? בלתי אפשרי לצפות מראש את סכום הפיצוי המדויק, וזאת כי הוא עשוי להפתיע, ולו כי בין היתר המשתנים השונים נתונים לפרשנות אישית. כך למשל זהות השופט עשויה לטרוף את הקלפים, עוגמת נפש לא ניתן לכמת במספרים ואף הרושם שהרופא המומחה ייצור עשוי להפתיע.
משתנים משפיעים
באופן יבש נציין שסכום הפיצוי מושפע מהקשר הישיר שבין הנזק לכושר ההשתכרות, מסך העלויות השונות שהנזק מצריך (עלות סיעוד, הוצאות רפואיות, אביזרים רפואיים , נסיעות…), ממשמעות קיצור תוחלת החיים וכדומה. לאור הדברים, סכומי הפיצויים נעים בין עשרות אלפי למיליוני שקלים – תלוי באופי הנזק, אך בשביל להשיגם יש להיות סבלניים, הליכים מעין אלו עשויים להתפרש גם על פני שנתיים ואף הרבה יותר מכך.
