מיפוי לב הוא הליך אבחון לא פולשני, במסגרתו משתמשים בכמויות קטנות של חומר רדיואקטיבי כדי ליצור תמונות של הלב ולהעריך את תפקודו. הבדיקה מוכרת גם בשם "הדמיה גרעינית" של הלב.
מומלץ לקבוע מיפוי לב – קרדיו-טים לקבלת השירות הטוב והמקצועי ביותר.
עוד קודם לכן, הנה כל מה שאתם צריכים לדעת על הבדיקה.
האם ההליך בטוח?
למרות המונח "גרעיני", סוג זה של הדמיה נחשב לבטוח מאוד. כמות הקרינה הקטנה שבה נעשה שימוש אינה פוגעת בגוף או באיברים. עם זאת, יש מצבים בהם הבדיקה אינה מומלצת.
ראשית, חשוב לציין את התרופות שאתם נוטלים ולוודא שזה בסדר לקחת אותן לפני הבדיקה.
מעבר לזה, יש לעדכן אם:
- אתן בהריון או מניקות.
- עברתם לאחרונה מחקר בריום או צילום רנטגן באמצעות ניגודיות.
- יש לכם איברים או מפרקים מלאכותיים.
- יש לכם אלרגיות כלשהן.
מה אפשר לגלות בבדיקה?
אם יש לכם תסמינים הקשורים ללב, הבדיקה מסוגלת לאבחן האם הם קבע אם הם נובעים ממחלת עורקים כליליים.
- האם אתם בסיכון להתקף לב, ומה דרכי הטיפול הנכונות עבורכם.
- מה מצבכם בעקבות ניתוח מעקפים או הליך צנתור לב.
- זיהוי טרשת עורקים על ידי מעקב אחר זרימת הדם ללב.
- זיהוי מחלות הקשורות לבעיות בשאיבה, כמו קרדיומיופתיה או זיהומים שונים.
- מעקב אחר ההשפעות של כימותרפיה או תרופות על הלב שלכם.
- קביעת המקור והעוצמה של התקף לב.
איך מתבצע מיפוי לב?
בתחילת הבדיקה, מזריקים חומר רדיואקטיבי הנקרא נותב למערכת הדם שלכם דרך הווריד. הנותב עושה את כל הדרך אל הלב שלכם, שם הוא משחרר אנרגיה המכונה קרני גמא (דומה לקרני רנטגן).
בשלב הבא, מצלמות מיוחדות ממוקמות לידם הגוף שלכם, והן מזהות את הקרניים ומשתמשות בהן כדי ליצור את ההדמיה. חשוב לשכב דוממים ככל שאתם יכולים בזמן צילום התמונות, על מנת להבטיח את התוצאות הטובות ביותר.
לאחר סט התמונות הראשון, בדרך כלל עוברים מבחן מאמץ. המטרה היא לאפשר לרופאים לאבחן, האם הלב שלכם מקבל מספיק דם בזמן שאתם מתאמנים. המבחן מתבצע באמצעות הליכון או אופניים נייחים.
אם מסיבה כלשהי אתם לא יכולים לבצע מבחן מאמץ, אפשרות נוספות היא לבצע אותו דבר באמצעות תקופה. מקבלים תרופות להעלאת קצב הלב, ואז מבצעים הדמיה נוספת.
כך או כך, לאחר הסדרת הדופק והנשימה נשכבים שוב לסט צילומים אחרון.
במהלך כל הבדיקה, הרופאים עוקבים אחר הפעילות החשמלית של הלב באמצעות א.ק.ג, וגם מנטרים את קצב הלב ולחץ הדם שלכם.
בסיומה, כדאי לשתות הרבה מים כדי לעזור להוציא את הנותב מהמערכות שלכם. הרופאים שלכם ידונו איתכם בתוצאות הבדיקה במהלך ביקור מעקב או בטלפון.
בדיקות לב נוספות שניתן לבצע
מלבד מיפוי לב, יש עוד מגוון שיטות שונות לאבחן בעיות הקשורות בלב. אלה רק כמה דוגמאות:
בדיקת דם – כאשר השרירים ניזוקים, כמו בהתקף לב, משתחררים חומרים מסוימים בדם. בדיקות דם יכולות למדוד את החומרים ולגלות האם, ועד כמה, הלב שלכם נפגע. כמו כן, הם מנטרות את רמתם של חומרים רלבנטיים נוספים כמו שומנים, ויטמינים ומינרלים.
אלקטרוקרדיוגרמה (א.ק.ג) – אבחון הדחפים (פולסים) החשמליים של הלב שלך, באמצעות אלקטרודות שמונחות על החזה, הידיים והרגליים. בדרך כלל, משתמשים בבדיקה כדי לאבחן קצב לב חריג (הפרעות קצב), אך ניתן גם לאבחם באמצעותה התקף לב.
אקו לב (אולטרסאונד) – הפקת תמונה של הלב שלכם באמצעות אולטרסאונד, סוג של צילום רנטגן. במרבית המקרים, הבדיקה מתבצעת על החזה או במורד הוושט (הגרון). היא מסייעת לרופאים לזהות בעיות במסתמי ובחדרי הלב, ולראות באיזו עוצמה הלב שלכם שואב דם.
אנגיוגרפיה כלילית (צנתור אבחוני) – לפעמים, הליך זה מתבצע בעקבות התקף לב. צנתר (צינור קטן) מוכנס לעורק במפשעה, בזרוע או בפרק כף היד. הקטטר מועבר למעלה בתוך העורק עד שהוא מגיע ללב, ודרכו צבע מיוחד מוזרק לעורקים הכליליים לביצוע צילום רנטגן. לפי הצילום, ניתן לדעת עד כמה והיכן העורקים סתומים או חסומים. אחרי הבדיקה, ניתן לעבור ישירות לצנתור טיפולי.
הדמיית תהודה מגנטית (MRI) – שימוש במגנטים חזקים ובגלי רדיו כדי ליצור תמונות מפורטות או וידאו של הלב במחשב. בדיקה זו מראה את מבנה ופעילות הלב.