עקירת שן בינה כלואה עשויה להיות פעולה מורכבת מאוד, ולכן יש צורך לדעת איך זה עובד ולמה חשוב לשים לב לפני שתתחילו בתהליך. במהלך השורות הבאות של כתבה זו, צוות המומחים שלנו יספק לכם מידע מקיף ומעמיק על עקירת שן בינה כלואה על ידי מומחה כירורג פה ולסת וכל הסובב סביב נושאים אלו. נדון על הסיבות לטיפול זה מלכתחילה, דרכים בהן תוכלו לבחור בעצמכם מומחה מומלץ שיסייע לכם ועוד.
קצת רקע
שן בינה היא בעצם השן הטוחנת השלישית. בגלל שהאדם עבר לא מעט התפתחויות ושינויים אבולוציוניים, נוצר מצב בו ללא מעט אנשים אין מקום עבור בקיעה מסודרת של שיניים אלו. מנגד, חשוב לדעת כי במקרים בהם שן הבינה בוקעת לחלל הפה בפוזיציה נכונה בקשת השיניים, היא מהווה חלק בלתי נפרד מכוח הלעיסה, ולכן חשוב לשמור עליה ככל שמתאפשר.
שן בינה כלואה – מה זה בעצם?
שן בינה כלואה היא בעצם שן שנשארה "תקועה" בלסת, בדרך כלל מסיבה של חוסר מקום. בדרך כלל, סביב שיני בינה כלואות עלולים להתפתח גידולים וציסטות, אותם לא מגלים אלא רק בשלבים מאוחרים יותר, בהם כבר נגרם נזק די משמעותי לשיניים הסמוכות ולעצמות הלסת. לפיכך, חשוב מאוד לבצע בדיקה של שיני הבינה לצד צילום פנורמי ראשון כבר מגיל 15.
תסמינים
רגע לפני שאתם מחפשים מומחה כירורג פה ולסת שיוכל לסייע לכם, עליכם להכיר כמה תסמינים נפוצים. למעשה, יש לא מעט מצבים פתולוגיים בהם שן בינה בוקעת:
- בקיעה חלקית – בקיעה חלקית של שן בינה מותירה אחריה כיסוי נרחב של החניכיים על השן, וכך בעצם נוצר מעין כיס. אם שן הבינה בוקעת רק באופן חלקי לחלל הפה, היא תהיה חשופה ללא מעט זיהומים ודלקות שונות, וכך בעצם יכולים להיווצר כאבים, ובמקרים קיצוניים יותר אפילו זיהומים מסכני חיים שיקרינו לאזור הראש והצוואר.
- שן בינה כלואה לגמרי – בקיעה שמצד אחד נראית תקינה, אך מנגד לא מאפשרת צחצוח תקין וניקוי של שיני הבינה. במקרים אלו עלולה להתפתח עששת עמוקה, שגם היא מביאה איתה כאבים לא קלים בכלל וסיכון של זיהומים.
עקירת שן בינה
במקרים בהם אחד מהמצבים הפתולוגיים הנ"ל או תסמינים אחרים מתרחשים, ייתכן כי לא יהיה מנוס מביצוע עקירה. כאמור, שן בינה הנתונה תחת אחד מהמצבים האלו ונחשבת כלואה מביאה איתה סיכון לא קטן של דלקות, זיהומים וציסטות, והיא גם גורמת למטופל כאבים די משמעותיים, ואפילו במקרים קיצוניים יותר יכולים להתפתח בגללה גידולים בתוך הלסת. יתכנו גם מקרים בהם היא תפריע להתפתחות של השן הטוחנת השנייה ובהתאם לכך תפריע לתפקוד התקין שלה, מה שעלול לפגוע משמעותית ביכולת הלעיסה.