הפרעת קשב וריכוז היא נפוצה מאוד. עם זאת, רק לאחר אבחנה על ידי פסיכיאטר או נוירולוג ניתן להתחיל לקבל מרשם לתרופה. בנוסף, ישנה השאלה האם כל אדם שמאובחן צריך ליטול את התרופה, או שהיא שמורה למצבים מסוימים. בשורות הבאות נסקור כמה מהתרופות הנפוצות בשוק ונבחן את השאלה של תחילת הנטילה.
סוגי תרופות להפרעת קשב וריכוז (ADHD)
להלן סקירה של סוגי התרופות הנפוצות לטיפול בהפרעת קשב וריכוז:
תרופות ממריצות (סטימולנטים): ריטלין (Ritalin), קונצרטה (Concerta), פוקלין (Focalin) ודייטרנה. (Daytrana). אמפטמין: אדרל (Adderall) ווויואנס (Vyvanse). בקו השני של התרופות ניתן למצוא את סטרטרה (Strattera) שאינה ממריצה ומשפיעה על מערכת הנוראדרנלין, וכן את גואנפצין (Intuniv) שאינה ממריצה ומשפיעה על מערכת הדופמין. כמו כן, לעיתים רושמים להפרעת קשה וריכוז תרופות נוגדות דיכאון, כמו בופרופיון (Wellbutrin) ווונלפקסין (Effexor), ותרופות נוגדות חרדה כמו גאבאפנטין (Neurontin) וקלונידין (Catapres).
בחירת תרופות להפרעת קשב וריכוז המתאימה נעשית באופן אישי על ידי פסיכיאטר או רופא מומחה אחר, תוך התחשבות בגורמים כמו גיל, תסמינים, תופעות לוואי, מצבים רפואיים נוספים ועוד. בכל מקרה, טיפול תרופתי אינו פתרון קסם, והוא יעיל יותר בשילוב עם טיפולים נוספים כמו טיפול פסיכולוגי, אימון קוגניטיבי התנהגותי (CBT) ועוד.
מתי לשקול טיפול תרופתי להפרעת קשב וריכוז
ההחלטה אם לשקול טיפול תרופתי עבור הפרעת קשב וריכוז (ADHD) היא אישית ומורכבת, וצריכה להיעשות בשיתוף פעולה עם איש מקצוע מוסמך, כמו פסיכיאטר או נוירולוג ילדים. הנה כמה גורמים שעשויים להשפיע על ההחלטה:
חומרת התסמינים: טיפול תרופתי עשוי להיות יעיל במיוחד במקרים בהם התסמינים של ADHD גורמים לפגיעה משמעותית בתפקוד היומיומי, בלימודים, בעבודה או בחיי החברה. אם התסמינים קלים יחסית וניתנים לניהול באמצעות טיפולים אחרים, כמו טיפול פסיכולוגי או התאמות סביבתיות, ייתכן שלא יהיה צורך בטיפול תרופתי.
גיל: טיפול תרופתי בדרך כלל אינו מומלץ לילדים מתחת לגיל 6. עבור ילדים גדולים יותר ומבוגרים, טיפול תרופתי עשוי להיות אופציה יעילה.
העדפות אישיות: יש אנשים שמעדיפים להימנע מטיפול תרופתי, אם אפשר. אחרים מוצאים שטיפול תרופתי משפר משמעותית את איכות חייהם.
תופעות לוואי: לכל התרופות יש תופעות לוואי אפשריות. חשוב להיות מודעים אליהן ולשקול אותן מול היתרונות של הטיפול.
היענות לטיפול: חשוב לוודא שהמטופל מוכן לשתף פעולה עם הטיפול התרופתי, כולל נטילת התרופה באופן קבוע ובמינון הנכון.
גורמים נוספים: כפי שראינו קיימות תרופות שונות לטיפול ב-ADHD, עם מנגנוני פעולה שונים ומשך פעולה שונה. בחירת התרופה המתאימה תלויה בגורמים רבים, כמו גיל, חומרת התסמינים, תופעות לוואי אפשריות ועוד.