כיום קיימים מגוון סוגים של ניתוחים בערמונית. באופן כללי, ניתוח ערמונית כולל ריקון החלק הפנימי של הפרוסטטה. באף ניתוח פרט לניתוח להסרת סרטן הערמונית לא מסירים את כל הבלוטה. מנתחים שונים בוחרים בשיטות ניתוח שונות בהתאם למצבו של המטופל והעדפותיו. בעיקרון, לפני ניתוח ערמונית מצבו של מעבר השופכה הינו צר וחסום על ידי הערמונית, ולאחריו הוא משוחרר.
ניתוח ערמונית בשיטה הפתוחה
בשיטה זו המנתח מסיר את רקמת הבלוטה. עם השנים הבינו כי שיטה זו פחות מומלצת בשל התסמינים הנלווים לאחר הניתוח והיום נהוג לבצע ניתוח ערמונית ללא צורך בביצוע חתך חיצוני. אחד הסיכונים בניתוח מסוג זה הוא בכך שהמנתח לא רואה את אזור הניתוח. בנוסף, מדובר בהליך כירורגי פולשני שעלול להוביל לסיבוכי דימום וזיהומים.
ניתוח ערמונית סגור
שיטה חדשנית הנעשית באמצעות החדרת מכשיר אנדוסקופי עם מצלמה ואור. את המכשיר מחדיר המנתח אל צינור השופכה בכדי להסיר את הרקמה החוסמת או בכדי להרחיב את השופכה. הניתוח מוקרן על גבי מסך וכך המנתח יכול לעקוב שלב אחר שלב של הניתוח. המטרה היא למנוע הרס של הרקמה.
ניתוח ערמונית בשיטת לייזר
טכנולוגיית הלייזר מאפשר להפחית משמעותית את הסיכון והסיבוך בהשוואה לניתוחים אחרים בערמונית. בנוסף, ניתוח זה מקצר באופן ניכר את תקופת האשפוז. יחד עם זאת, יש לכך חיסרון בולט והוא שלא ניתן להסיר את כל החלק הבלוטי אלא רק להקטין אותה ואז יש סיכוי גבוה שהבעיה תחזור.
לסיכום, לפני שבוחרים את הדרך הטובה ביותר לעבור ניתוח ערמונית, חשוב לבחור באורולוג מומחה שיודע לבצע את כל השיטות, להסביר את התהליך הכירורגי של כל אחת ואחת מהן, יציג בפנינו את היתרונות אל מול החסרונות של כל שיטה לצד תהליך ההתאוששות והסיכונים הנלווים.