פרופ' רונית סצ׳י-פאינרו:״למחקר עשויות להיות השלכות טיפוליות מצילות חיים- מקווים לאישור מהיר של ניסוי קליני״

מחקר פורץ דרך של חוקרים מאוניברסיטת תל אביב עשוי לחולל תפנית משמעותית במאבק בסרטן המוח הקטלני. כל הפרטים בהמשך הכתבה.  

אוניברסיטת תל אביב – פריצת דרך במאבק למלחמה בסרטן המוח

חוקרים באוניברסיטת תל אביב:

הפעלת המערכת החיסונית של המוח כנגד הסרטן הקטלני גליובלסטומה מאפשרת לבלום את התפשטותו.

בתחילת המחקר, החוקרים זיהו כשל במערכת החיסונית של המוח שמגביר את החלוקה וההתפשטות של תאים סרטניים מסוג גליובלסטומה. במקום לעכב אותם. הכשל נובע כתוצאה מהפרשה של חלבון במוח בשם P-Selectin (SELP).  שבעזרתו, מערכת החיסון מבצעת את הפעולה ההפוכה ומאפשרת את חדירותם של תאי הסרטן ברקמת המח.

בשלב הבא, החוקרים הצליחו לעכב את הפרשת החלבון והראו כי על ידי עיכוב של ה-SELP ניתן לנטרל את ה"כשל" במערכת החיסונית.

להחזירה למסלול עבודה תקין ובכך לבלום את ההתפשטות של הסרטן חשוך המרפא. המחקר כלל צוות בינלאומי של חוקרים בהובלת פרופ' רונית סצ'י-פאינרו. העומדת בראש המרכז לחקר הביולוגיה של הסרטן. ובראש המעבדה לחקר סרטן וננו-רפואה בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר של אוניברסיטת תל אביב. תוצאות המחקר מתפרסמות היום בכתב העת היוקרתי Nature Communications.

'גליובלסטומה' הוא הסוג הקטלני ביותר של גידולי סרטן במערכת העצבים המרכזית. והוא מהווה את מרבית הגידולים הממאירים שמקורם במוח.

זהו סרטן אלים פולשני ומהיר ועל פי רוב, הטיפולים הקיימים אינם עוזרים והחולים נפטרים כעבור כשנה מהתפרצות הגידול.

יתרה מכך, הגליובלסטומה מוגדר כ'גידול קר', כלומר הוא אף אינו מגיב לניסיונות אימונותרפיים לעידוד מערכת החיסון לפעול נגדו.

במסגרת המחקר, החוקרים ביקשו תחילה להבין מדוע תאי מערכת החיסון של המוח (מיקרוגליה) אינם מעכבים את הסרטן. בהובלת הדוקטורנט עילם ייני. החוקרים ערכו השוואה בין רקמות מוח בריאות לרקמות גליובלסטומה.

לצורך כך, החוקרים שיתפו פעולה עם מנתחי מוח מהמרכז הרפואי איכילוב שסיפקו להם גידולי גליובלסטומה שנכרתו בחדרי הניתוחים ומנתחי מוח מאוניברסיטת ג'ונס הופקינס וממכון ליבר שבארה"ב אשר סיפקו להם רקמות מוח תקינות מניתוחים לאחר המוות.

"רצינו לדעת למה המערכת החיסונית במוח לא עושה את העבודה שלה"

מספרת פרופ' סצ'י-פאינרו. "לכן, בדקנו את האינטראקציות בין תאי מערכת החיסון במח לתאי הגליובלסטומה בגידולים שהוסרו זה עתה מחולים. למרבה ההפתעה, מצאנו כי לא זאת בלבד שתאי המיקרוגליה לא פועלים כדי לבלום את התאים הסרטניים, הם משחקים תפקיד שלילי מכריע בחלקותם, בהתפשטותם ובהתניידותם".

מאחר שתאים מדברים אלה עם אלה באמצעות חלבונים, החוקרים בדקו מהם החלבונים שמופרשים כשתאי מערכת החיסון מסוג מיקרוגליה באים במגע עם תאים סרטניים מסוג גליובלסטומה – ומצאו שישה חלבונים שבאו לידי ביטוי יתר.

בשלב הבא, פרופ' סצ'י-פאינרו וצוותה עיכבו כל אחד מהחלבונים. כדי לנסות ולבודד את החלבון האחד שמאפשר לגידול הסרטני "לשעבד" את מערכת החיסון של המוח למטרותיו – ולהתפשט. בדרך הזו, מצאו החוקרים כי חלבון בשם SELP הוא שמשבש את תפקודה של המערכת החיסונית ומאיץ את הגידולים מסוג גליובלסטומה.

"מדובר בחלבון מוכר. שמסייע לתאים – בעיקר לתאי דם לבנים ולתאי אנדותל המרכיבים את כלי הדם – לנוע בתוך הגוף". מסבירה פרופ' סצ'י-פאינרו. "המפגש בין תאי הגליובלסטומה לתאי המיקרוגליה גורם להם לבטא את חלבון ה-SELP בכמויות משמעותיות. במחקר הצלחנו להראות שה-SELP המוגבר מסייע לתאי הסרטן לנדוד. וכן לחדור לתוך רקמת המוח".

לאחר שהחוקרים עיכבו את ה-SELP על דגימות הגידולים מהחולים. הם הבחינו שהגידולים מפסיקים להתחלק. מפסיקים לנוע. ומפסיקים להיות פולשניים. את אותן התוצאות החוקרים השיגו גם בגידולים בחיות מודל וגם במודלים תלת-ממדיים. בהמשך בוצעה גם אנליזת ריצוף רנ"א ברמת התא הבודד. בשיתוף פעולה עם המעבדה של ד"ר אסף מדי מהמחלקה לפתולוגיה בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב. וגם שם זוהתה ירידה בתכונות הסרטניות של התאים והפעלה של מערכת החיסון כנגד התפשטות הגידול במקרים בהם ה-SELP הושתק. והקשר בין המיקרוגליה לתאי הגליובלסטומה שובש, מה שהוביל לעיכוב התקדמות הסרטן במח.

פרופ' סצ'י-פאינרו מדגישה שלמחקר החדש עשויות להיות השלכות טיפוליות מצילות חיים. לדבריה, בצירוף מקרים, בימים אלה נערך ניסוי קליני בשלב שני לעיכוב SELP למטרה אחרת לגמרי. לטיפול בכאב באנמיה חרמשית. פרופ' סצ'י-פאינרו מקווה כי מכיוון שהוכח שהטיפול המעכב את ה-SELP בטוח לשימוש בבני אדם. הוא יסלול את הדרך לאישור מהיר יחסית של ניסוי קליני להתוויה מחדש של הטיפול לגליובלסטומה. "לצערי, חולי גליובלסטומה זקוקים לטיפולים חדשים באופן מידי. הטיפול שלנו יכול להוות את התפנית הנחוצה כל כך במלחמה בסרטן המייאש מכולם".

המחקר החדש מומן על ידי הקרן לחקר הסרטן בישראל (ICRF), מועצת המחקר האירופית (ERC), קרן קאהן, האגודה למלחמה בסרטן והקרן הלאומית למדע.