מחוז חיפה מראה שיעורי אשפוז גבוהים בכל קבוצות הגיל ולאורך כל השנים. לאחר תקנון לגיל, מין ושנת האשפוז שיעורי האשפוז בנפת חיפה גבוהים מהממוצע הארצי.
סגן שר הבריאות ח"כ יעקב ליצמן: "הנתונים מוכיחים שוב כי המצב הסביבתי באזור חיפה לוקה בחסר ודורש תיקון וכי יש סכנה להשפעה שלילית לבריאות תושבי חיפה והסביבה. גורמי המקצוע במשרד הבריאות מתריעים על כך מזה זמן רב ופועלים למיגור התופעה, אך נדרשת פעולה ממשית של כלל הגורמים הנוגעים בדבר, בהם התגייסות מצד עיריית חיפה, משרד האנרגיה והמשרד להגנת הסביבה שביחד עם משרד הבריאות יאכפו את הנהלים כדי למנוע פגיעה בבריאות תושבי חיפה."
מנכל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב: "הממצאים הראשוניים שהובאו בפנינו מחייבים אותנו, יחד עם שותפינו בממשלה, לבחינה מעמיקה של הנתונים, לצד שידרוג מערך ניטור המזהמים במדינה, על מנת שנוכל לקבל תמונה מלאה. תושבי חיפה, כמו יתר תושבי המדינה, זכאים לממש את זכותם לבריאות ועלינו כממשלה מוטלת החובה לנקוט באמצעים הנדרשים להבטיח זאת."
פרופ' איתמר גרוטו המשנה למנכל משרד הבריאות אמר: "המספרים מצביעים על מתאם ברור. עודף התחלואה באסטמה בנפת חיפה גבוה מהממוצע הארצי לאורך שנים רבות ונמשך עד שנת 2015 . אנו יודעים כי התקפי אסטמה קשורים בין היתר בזיהום אוויר. המחקר זה מצטרף למחקרים רבים אחרים המצביעים על הקשר כאמור. אנחנו מחויבים לפעול יחד עם משרדי הממשלה האחרים הנוגעים בדבר לשיפור המצב".
להלן עיקרי המחקר:
הבדלים אזוריים בין שיעורי אשפוזים עקב אסטמה בילדים ומגמות בין השנים 2001- 2015
תקציר
הקדמה: אסטמה היא מחלה כרונית שכיחה בילדים ובמבוגרים. ההערכה היא כי 5-15% מהילדים סובלים מהמחלה.
בשנים האחרונות מדווח על ירידה כללית בתחלואה באסטמה במדינות מפותחות , בעיקר בילדים. כמו-כן, חל שיפור משמעותי בטיפול התרופתי במחלה ולכן צפויה לחול ירידה בשיעורי האשפוז כתוצאה מהמחלה.
מטרת המחקר הנוכחי היתה לבדוק את שיעורי האשפוזים עקב אסטמה בקרב הילדים (0-14 שנים) בפרק זמן של כעשרים שנה לפי מחוזות ונפות בישראל.
שיטות: נאסף מידע לגבי השנים 1996- 2015.
אוכלוסיית המחקר: כלל האשפוזים עקב אסטמה בישראל בקבוצת בני 0-14 שנים מכל בתי חולים. בדו"ח הנוכחי נכללו מקרים של אשפוז של לפחות 2 לילות . גודל האוכלוסייה השנתית מבוסס על המידע של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. שיעורי אשפוז ספציפיים לפי גיל (שנה, 1-4, 5-14), מין ומיקום המגורים (מחוז/נפה לפי הגדרות משרד הבריאות) ושנת אשפוז חושבו ל- 1,000 תושבים.
התקבל אישור ועדת הלסינקי (ועדת האתיקה) של משרד הבריאות לפני הוצאת הנתונים וסיכומם.
תוצאות:
שיעורי האשפוז עקב אסטמה ירדו באופן משמעותי בכל קבוצות הגיל לאורך השנים ללא קשר למיקום המגורים: בקבוצת הגיל עד שנה בשנת 1996 היה שיעור האשפוז 4.69/1,000 ובשנת 2015 – 0.53/1,000; בקבוצת הגיל 1-4 שנים בשנת 1996 היה שיעור האשפוז 2.76/1,000 ובשנת 2015 – 0.61/1,000; בקבוצת הגיל 5-14 שנים בשנת 1996 היה שיעור האשפוז 1.01/1,000 ובשנת 2015 – 0.29/1,000 . לא נמצא הבדל משמעותי בין בנים לבנות.
שיעורי אשפוז לפי מחוזות:
שיעור אשפוז עקב אסטמה בילדים הנמוך ביותר הוא במחוז ירושלים. במחוז חיפה שיעורי האשפוז כתוצאה מאסטמה גבוהים יחסית לשאר המחוזות בקבוצות הגיל 1-4 ו-5-14. בקבוצת הגיל 0-1 השיעור הגבוה ביותר הוא במחוז צפון ומחוז חיפה במקום השני. יש לציין כי בקבוצת גיל זו (0-1) תיתכן שונות גדולה ביותר בהגדרה של אסטמה ולכן פחות נכון להתייחס אליה.
שיעורי אשפוז לפי נפות: לאחר תיקנון לגיל, מין ושנת אשפוז בכלל הילדים בגילאי 0-14 בולטות במיוחד נפות חיפה, כינרת וגולן . שיעור האשפוז בנפת כנרת הוא פי 4.13 מהממוצע הארצי, בנפת גולן פי 2.12 מהממוצע הארצי ובנפת חיפה פי 2.32 מהממוצע הארצי.
מסקנות:
- לפי הנתונים, גם ברמת ניתוח חד משתני וגם לאחר ניתוח רב משתני, מחוז חיפה מראה שיעורי אשפוז גבוהים בכל קבוצות הגיל ולאורך כל השנים. לאחר תקנון לגיל, מין ושנת האשפוז שיעורי האשפוז בנפת חיפה גבוהים מהממוצע הארצי.
- לאחר תקנון לגיל, מין ושנת האשפוז גם שיעורי האשפוז בנפות כנרת וגולן גבוהים מהממוצע הארצי.
- לא נמצא הבדל לפני ואחרי 2011 בשיעורי אשפוז עקב אסטמה (כניסה לתוקף של תקנות החוק אוויר נקי)
- קיימים גורמים שונים שיכולים להשפיע על שיעורי האשפוז כתוצאה מאסטמה כולל גורמים הקשורים למערכת הרפואית כגון נגישותם ואיכותם של שירותי הבריאות בקהילה. לאור העובדה שעודף אשפוזים בנפת חיפה הוא עקבי, מתאים למחקרים קודמים ולידע הקיים בספרות העולמית, ניתן לומר כי לגורמים הסביבתיים המאפיינים אזור גאוגרפי, יש תרומה לעודף האשפוזים בנפת חיפה. לגבי הנפות כנרת וגולן בנוסף לפוטנציאל הגורמים הסביבתיים (שאינם ידועים כיום), יתכנו גם השפעות של מיעוט יחסי במומחים בטיפול במחלות של דרכי הנשימה בילדים.
- לאור הממצאים יש חשיבות בהמשך המעקב בקרב הילדים